קוראים יקרים.

מדור "שולחן עגול" בגיליון דברים שלפנינו מציג את הנושא "בריאות וחולי" במרחב האנושי מנקודות מבט שונות, כאשר כל אחד מן הכותבים חושף הקשר דיון הנשען על חקר, עיון ותפיסת עולם.

קובי אסולין בוחן את הסוגיה האתית של האפשרות למתן היתר למסחר בכליות אל מול ההנמקות שבבסיס ההיתר המוסרי והחברתי הקיים לתהליך הפונדקאות. במאמרו מבהיר ומנמק אסולין שמה שקיים ביסוד רבים מהשיפוטים האתיים בנושא זה, אינו בעיקרו של דבר טענות מהותניות, אלא מטפורות ורטוריקה המייצגות עמדה תרבותית. על כן הוא מציע לייצר שפה חלופית, ויזואלית ולשונית, לתיאור הסחר בכליות, כזו שתמקם אותו בשיח החברתי כתהליך יוצר חיים.

אילת אטינגר מכניסה אותנו למופעיו של מדע הרפואה בספרות היפה העברית בימי הביניים בתור הזהב בספרד. בניתוח סוגה ספרותית מיוחדת זו שהעבירה ידע לפרחי רפואה ולציבור הכללי, חושפת בפנינו אטינגר עולם היסטורי ותרבותי עשיר ומרתק לגבי אורחות החיים ותמונת הידע הרפואי באשר לתפיסה בדבר נגעי הבריאות וההתנהגות הבריאותית הראויה בימי הביניים.

ענבר רווה מפגישה אותנו עם מבטה הביקורתי והחודרני של אורלי קסטל-בלום בתיאורי החולי ביצירתה הרומאן המצרי. המחלות של גיבורות ספרה של קסטל-בלום, טוענת רווה, מספרות למעשה את סיפורה של חברה הסובלת מדיכוי מגדרי, ניכור, ניצול ואלימות. התיאורים האישיים, המשפחתיים וההיסטוריים של קסטל-בלום מציגים בפני הקורא חברה המבקשת הכרה בנפגעותה, ומצפה לריפוי ונחמה.

מאמרה של גילה דנינו-יונה מבאר את התופעה של מדיקליזציה של שְמֵנוּת בספרות ילדים ופורט אחת לאחת באמצעות דוגמאות ספרותיות ואיורים את הסוציאליזציה המגדרית הקיימת בסוגיה זו. דנינו-יונה מדגימה את ההנחות וההטיות המגדריות שבבסיס סיפורי הילדים, ומציגה מגוון של איורים המדגישים ואף מקצינים הטיות אלו, ואחרים שאינם מקבלים את תכתיבי הטקסט.

יעל אברהמי מתבוננת בעיוורונו של הנביא אחִיָּה השילוני באמצעות פרשנות השוואתית על רקע הגדרת משמעותו של החולי בתפיסה המקראית. בניתוח השיטתי שמציעה אברהמי, היא טוענת שאחִיָּה אמנם עיוור מבחינה רפואית, אך לא מבחינה תרבותית-חברתית. עיוורונו של אחִיָּה מנוגד לתפיסה הלשונית והמטפורית של הראייה בתנ"ך כיכולת נבואית. אלא שהאנלוגיה שפורשֹת אברהמי בין אחִיָּה לדמויותיהם ולתפקודם של שמואל ועלי מחזקת את התפיסה התרבותית–תיאולוגית שעיוור עשוי לזכות בראייה נבואית אם זהו רצונו של האל.

מיכל דולב-כהן ונעם לפידות-לפלר מציגות מחקר מקיף שבדק את תופעת ההצקה ברשת בהשוואה לממדים ולאפיונים של הצקה פנים-אל-פנים. הן בדקו את קשת המעורבים: המציקים, הקורבנות והעומדים מן הצד בשני המרחבים החברתיים והגיעו למסקנה שמדובר בתופעה זהה שהרשת משמשת לה כר פורה. אלא שקורבנות האלימות ברשת מאופיינים באופן שונה מאשר קורבנות האלימות המתרחשת בבית הספר. ההמלצות המוצעות להורים ולמחנכים כיצד להתמודד עם חולי חברתי זה אכן דורשות מימוש של 'כאן ועכשיו'.

מאמרה של יעל לצר סוקר ומנתח את ההשפעה ההרסנית של המדיה על הפרעות האכילה בעולם המערבי, התוקפות בעיקר נערות ונשים צעירות בתקופה מכרעת בהתפתחותן הפיזית והמנטלית. לצר מתארת כיצד מסרים ונורמות חברתיות-תרבותיות המועברים בעיקר במדיה, בהתייחס לאידיאל הרזון, משפיעים ומקבעים הפרעות אלה, יוצרים תפיסת מציאות מעוותת לגבי הגוף ופוגעים בערך העצמי, בעיקר של מתבגרות. האתגר רציני, מסכמת לצר, ומציעה כיצד להיעזר במדיה לצורך מניעת התופעה ולהפכה מגורם סיכון עיקרי לכלי חינוכי ומקור לקידום בריאות.

גלעד גולדשמידט מדגיש את חינוך מונטסורי וחינוך ולדורף כחינוך מקדם בריאות. גולדשמידט מבהיר את התפיסה הפילוסופית שביסוד גישה זו ומנכיח את הפרקטיקות לביצועה. הגישה החינוכית המתוארת רואה בבריאותו הפיזית והנפשית של הילד תנאי ויסוד להתפתחותו הרגשית, המנטלית והחברתית. בסקירה של מחקר השוואתי בסוגיה שנערך בברלין, גולדשמידט עומד על מגבלותיו ומדגיש את הצורך בעיבוי הידע המחקרי על האפקטיביות של חינוך ולדורף.

רפי ועקנין דן במשמעויותיה הפסיכולוגיות והתרבותיות של התמודדות עם המתויג כ'חולי' ו'סטייה'. האגדה התלמודית אודות אב המכור לשתייה ובניו שמאסו בו משחששו שלא יותיר להם אחריו דבר, משמשת לו מצע לדיון זה. הבנים קברו את האב, התחרטו וטיפלו בו. ועקנין מפרש ומביא סימוכין לכך שהסיפור בא ללמד על חובותיהם של שני הצדדים זה כלפי זה. הבנים שמצאו את האב בקברו ונאד יין נתון בפיו, חוו זאת כלידה מחודשת של האב ואילו האב נמצא כמצוּוה לא להביא את בניו לידי מכשול.

כדור הארץ חולה, כך טוען בבהירות רבה ומתקף זאת במאמרו איתי אליאב, בעודו שואל אם מצבו של כדור הארץ יהיה תלוי ב'טיפול תרופתי' קבוע. ניתוחו המעמיק של המחקר הקיים שמגיש אליאב מתמודד עם האפשרות של הנדסת אקלים כשיטת ריפוי, ומוכיח את מורכבותה של שיטה זו ואת סיכוניה. נקודת המוצא המוטעית שלה והמהלך המתגלגל של הרסנותה עלולים ליצור מצב שבו פתרון מדעי כביכול ייצור פגיעה אנושה במרקם האנושי עד כדי הפיכתו של כדור הארץ ל'חולה כרוני'.

אלי ברודרמן מגיש לנו את וידויו של ארכיבר החולה ב'מחלת הארכיב' כמסה אודות ניסיון ריפוי עצמי נואש כמעט שבסופו בכל זאת ישנן הארה ותקווה לדרך שתסלול את דרכם של הארכיברים הפרטיים המתמודדים עם רוחות העבר של סיפור השואה. ברודרמן משייט בין פרויד ודרידה לבין חוויותיו האישיות כארכיבר, מסמן את מקורות המחלה, מזהיר מפני הלאומנות הגודשת את הארכיבים העוסקים בהתוויית ייצוגיו של הזיכרון הקולקטיבי, ומייחל לאפשרות של התבוננות בארכיב הפרטי-הפנימי ללא הרואיות, ללא נוסטלגיה וללא כאב.

במדור "המראה שעל הקיר" שני מאמרים. הראשון, משט פסיכולוגי-פיוטי של שי גיל המאתגר את המטפורה של המראה הנוכחת מול העצמי. בשיוטים עתירי מבע הוא נע בין ניתוח פסיכולוגי עמקני למבטים תרבותיים וספרותיים, ומדגים כיצד הדרך לאיחוי השסע שנפער בתוככי העצמי הכוזב שחי במאודו, מתגלה למי שנכון לשהות בתוך השסע (בהסתמך על Woodman). הפיוס וההשלמה עם העצמי יגיעו מתוך ההשתהות מול המראה והנכונות להתבוננות ולדיאלוג מתמשך עם כל הניבט אליי ומתוכי.

מאמר הדעה של תמר שבט מתבסס על ניסיונה הרפואי-טיפולי רב השנים. שבט משלבת בין ידע מתחומי הרפואה הקונבנציונלית לתהליך ריפוי המתבסס על התבוננות ולמידה מעולם הצומח. הצמחים, מדגישה שבט, נושאים את החיים, הבריאות והיכולת לייצר חמצן ותזונה. על האדם מוטל להשתמש בתודעתו המוסרית, להגן על הצומח ולעשות בו שימוש נבון ומוסרי לצרכי בריאותו.

במדור "ביקורת ספרים" מוצגים שני מאמרי ביקורת. נעימה ברזל מתדיינת עם ספרו של אודי מנור – יגאל אלון: ביוגרפיה פוליטית 1980-1949. דבורה דובינר מציגה ומנתחת את ספרה של מילה שוורץ -Successful Family language policy . ניתן לספרים ולביקורות לדבר בשם עצמם.

במדור "סקירת ספרים" מוצגים בקצרה ספרי מחקר, חינוך ושירה של כותבים, אנשי סגל אורנים.

 לידיעתכם

הגיליון הבא של כתב העת דברים יהיה גיליון חגיגי לציון עשור להופעתו של כתב העת והוא יוקדש לעבודתה של קבוצת המחקר שעסקה בנושא "סולידריות ואחרים". לכך נצרף כמה מאמרים מוזמנים. לכן אין אנו מפרסמים לקראתו קול קורא. אם בכל זאת יש באמתחתכם רעיון מיוחד וחדשני בתחום, הנכם מוזמנים לשלוח אלינו תקציר בהיקף של 300 מילים המבהיר היטב את הרעיון ואת הגישה המחקרית ונתייחס בהתאם.

 

קריאה מהנה
נעימה ברזל
עורכת מדעית, כתב העת דברים