נתיבי האוכל של האם היהודיה בברזיל כמשקפים שבר ותמורה בקרב התפוצה היהודית-ברזילאית – קארן אילון-ברוסטיין

במפנה המאות התשע-עשרה והעשרים היגרו יהודים בהמוניהם ממזרח אירופה אל "העולם החדש". הם יצאו מהשטעטל המסורתי בניסיון לשפר את חייהם ואת חיי משפחותיהם. ברזיל הייתה אחד מיעדי ההגירה הבולטים, אחרי ארצות הברית וארגנטינה. אופי ההגירה היהודית, שבו האב היגר ראשון ובעקבותיו האישה והילדים, שינה ללא היכר את מבנה המשפחה היהודית, ומיקם את האם כעמוד התווך של המשפחה. כאשר האימהות היהודיות הגיעו לברזיל הן נאלצו להמשיך להתמודד עם עוני גם לאחר ההגירה. אומנם הן היו מורגלות להאכיל את משפחותיהן בתנאי עוני ולכן המשיכו לבשל גם בברזיל "אוכל של עניים", כגון תבשילים עם תפוחי-אדמה וסלק, כפי שבישלו בארצות מוצאן. אך בשל שמירה על חוקי הכשרות הן גם נאלצו לוותר על מצרכים מסוימים, ולאמץ חדשים, שאינם נפוצים במזרח אירופה. דמות ה"יידישע מאמע" ומאכליה מסמלים את ההתבססות הכלכלית והטרנספורמציה החברתית-תרבותית שעברו היהודים בברזיל בשנים ובדורות שלאחר ההגירה. האם היהודיה פינתה את מקומה במטבח לעוזרת הבית ויצאה ללימודים ולעבודה. "האוכל היהודי" הפך למיוחד וחגיגי, ונאכל בחגים או באירועים משפחתיים. כך, התבשילים היהודיים שמתבשלים במטבחה של האם או הסבתא מהווים ביטוי משמעותי ליהדות עבור התפוצה היהודית-ברזילאית. מאמר זה מציג את נתיבי האוכל של האם היהודיה בברזיל לאורך השנים, ודרכם משרטט את התהוות התפוצה היהודית-ברזילאית על משבריה ותמורותיה.

קריאת המאמר במלואו