"כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם": רעיון קידוש השם בין משבר לתמורה – ענת ישראלי

במאמר זה תתבאר שרשרת קצרה בת חמישה מדרשים, המופיעה בתלמוד הבבלי, גיטין נז, ב. חמשת המדרשים מוסבים על הפסוק מתהילים מד, כג, "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה". ניתוח מפורט של המדרשים חושף חטיבה רעיונית וחינוכית מגובשת, שמתבצע בה מהלך כפול: המהלך האחד הוא של התמרת הגבר היהודי ממרטיר לתלמיד חכם. בחמישה מדרשים אלה מתבצע מעבר מגבורה קונקרטית, גופנית וארצית, הכרוכה במצבי לחימה ושבי, לגבורה סמלית, שאיננה כרוכה בסיכון כלל. זהו מהלך של המרת המאבק בכוחות כיבוש חיצוניים להתמסרות לכוחות הפנימיים, מ'ייהרג ובל יעבור' ל'מיתה באוהלה של תורה'. המהלך הנוסף, המתבצע ביודעין או שלא ביודעין, הוא של הוצאת הנשים מהתמונה. סימונה של ה'גבורה' כטריטוריה גברית בלעדית מבסס את הגדרת הגבורה על הבחנה מגדרית, ללא צורך בהתנהגות נועזת במיוחד. כך מתלכדת הגבורה עם הגבריות היהודית למהות אחת, שעיקרה מאמץ רוחני ואינטלקטואלי אינטנסיבי, המיועד לגברים בלבד.

קריאת המאמר במלואו