חיבור זה יוצא מתוך הנחה בדבר קיומו של הבדל בין אי-הוודאות, כפי שהיא נחשפת בחשיבה התאורטית, לבין אי-הוודאות, כפי שהיא מופיעה במסגרת הפעילות הפרקטית. הבדל זה מתבטא במקורות, בפונקציות ובהשלכות השונות של התגלות אי-הוודאות בכל אחד משני תחומים אלה. לפיכך גם דרכי הטיפול של הפעילות הפרקטית והחשיבה התאורטית באי-הוודאות, אינן יכולות להיות זהות, והן ייחודיות לכל אחת מהן. אולם, למרות הבדלים אלה, נשמרת זיקה הדוקה בין החשיבה המתפקדת בפעילות הפרקטית, לבין החשיבה המכוננת את הרפלקציה התאורטית. לזיקה זו יש השפעה המגבילה מראש את הישגיה של החשיבה ברפלקציה התאורטית שלה, ודנה אותה לחוסר ודאות בתחום זה. מאחר שחוסר ודאות כזה עלול, לפחות לכאורה, לסכן את הפעילות הפרקטית, ומאחר שלא ניתן לתאר את הקיום האנושי ללא פעילות זו, מתבקש לשאול מדוע מאפשרת האבולוציה את החשיבה התאורטית בכלל, ואת הטיפול שלה באי-הוודאות בפרט. שאלה זו עומדת במוקד הדיון המתפתח לאורך החיבור, ובסיכומו מוצגות שתי אופציות למענה עליה.
