החשבון לא נגמר – מ"לא לספרות" ללא לוודאות: על אמונה מאת דרור משעני – אסתי אדיבי-שושן

קריאה שנייה של הספר אמונה מאת דרור משעני מעידה על התנהלותו כמשרתם של שני אדונים בעלי תביעות סותרות: מצד אחד, באופן הגלוי והמוצהר, כמשרתו של ז'אנר הבלש הארץ-ישראלי, וכנענה לתביעתם של חוקיו הוודאיים של הז'אנר. מצד שני, בריבוי הפרטים העודפים לכאורה בולטת ה"ספרותיות" של הספר, המחלצת אותו משיוכו הבלעדי לז'אנר ספרי הבלש, ומעצבת היחלצות מוודאות הז'אנר שבו כתוב הספר. רק על רקעהּ של אי-ודאות זו מתגלה ייחודו ביחס לספרי הבלשים שקדמו לו ולז'אנר ספרי הבלשים בכללותו. חוקיו הוודאיים של ז'אנר ספרות הבלשים תובעים ממחברו מיומנות כתיבה וחיסכון מוחלט בפרטים. שתי הפרשיות העומדות במרכז הספר אמונה באות על פתרונן בשלב מוקדם, וההמשך, כמו מהלך הספר כולו, גדוש בציטוטים וברמיזות לטקסטים קודמים שאינם שייכים – בהכרח – לעלילה הבלשית שבחזיתו. עודפות ניכרת זו מערערת על שיוכו המיידי והברור של הספר לז'אנר ספרות הבלשים, כרביעי בסדרת החוקר אברהם אברהם. עושרו של הרומן, הניכר בריבוי פרטים שאינם שייכים ישירות לעלילה, מאלץ את הקורא לקריאה נוספת, שרק היא חושפת מאפיין משותף נוסף לשתי העלילות – ערעור הוודאות כמאפיין מרכזי של כל מערכת יחסים. אי-ודאות היברידית הכרחית זו סופחת לקרבה את כל פרטי הספר, הנראים בקריאה ראשונה כעודפים, ובדיעבד מהווה את עיקר עניינו של הספר. בה בעת היא מעידה על אי-ודאות הז'אנר שבו כתוב הספר ומעצבת אותה.

קריאת המאמר במלואו