אירועים אישיים מעצבים באידיאולוגיה ובגישה המחקרית של חוקר בתחומים הומניים וטיפוליים: האוריינטציה למחקר משחרר – emancipation research – מוחמד סעאדה אגבאריה

בשנת אלפיים, במהלך לימודי התואר הראשון בעבודה סוציאלית, ערכתי מחקר בנושא: "דרכי התמודדות המשפחה מן המגזר הערבי עם מחלת הסרטן". מאוחר יותר, בשנת 2013 – במהלך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא: "גורמים תרבותיים מעצבים בחוויות הנטל הסובייקטיבי בקרב אימהות ערביות מוסלמיות לבן/בת עם מוגבלות נפשית קשה" – אירעו במשפחתי המורחבת שני אירועים בריאותיים מורכבים. האירוע הראשון היה אבחון מחלת סרטן ריאות ממאיר אצל אבי, והשני – אבחנה של הפרעה נפשית קשה אצל אחותי. שני האירועים הבריאותיים הקשים והסמוכים זה לזה היו דומים לתוכנם של שני המחקרים שערכתי. אירועים אלה חידדו אצלי תובנות לגבי מסקנות המחקר משנת אלפיים, וכמו כן השפיעו על ההעדפה של הגישה המחקרית המשתפת והרגישה-תרבותית.

"מי אתם שתגידו לנו?": קומונה שיקומית כמקדמת תהליכי נפרדות ועצמאות בקרב צעירים עם מוגבלויות – זוהר אליוסף וגידי צור

מכינת כנפיים: התהליך החינוכי ורקע תאורטי
בסקירה זו נתאר את האתגרים העומדים בפני צעירים עם מוגבלויות פיזיות ו/או חושיות במעבר שלהם לבגרות, ובאופן ממוקד – את החוויה של חיים משותפים בקומונה שיקומית כמשלימה פערים התפתחותיים תואמי גיל. תקופת החיים בקומונה מסייעת בגיבוש זהות אישית ותחושת שייכות קבוצתית לצד קריאת תיגר על "המבוגרים".

פרעוש הלמה ונגיף הככה: על תיאטרון פוליטי לילדים – ורדה קנול-יהלום (המחזה מופיע בהמשך במאמר נפרד)

האמת היא שדברים אלה נכתבו במקום להעלות הצגה. הקורונה – הבריאותית, הכלכלית והפוליטית – יצרה מצב שבו אינני יכולה להגיב בשפה שבה אני רגילה לדבר, שפת התיאטרון, אבל גם אינני מסוגלת לשתוק. ולכן אדבר כך…

בין תיגר, ציות וציטוט: המראה בציור של דורון וולף – אלה קריגר

על פרספקטיבה, מראה וציטוט
פעמים רבות, כאשר אומרים "פרספקטיבה" מתכוונים לנקודת מבט, מטבע לשון אשר לרוב מדגיש את הממד הסובייקטיבי-אנושי בתפיסת המציאות, שכן כל אחד "רואה את הדברים" בדרכו הייחודית. באופן דומה, הביטוי "זווית התבוננות" אינו רק מצביע על היבט פיזי של פעולת הראייה, אלא גם טומן בחובו תפיסת עולם אינדיבידואליסטית. לצד אלו, נקודת המבט של אדם פרטי מעוצבת על-ידי תפיסות כלליות יותר של המציאות ושל האמצעים המתווכים את המציאות. המקרה של פרספקטיבה באומנות מדגים מורכבות זו.

״אני המזרחית שאתם לא מכירים״: אקטיביזם מזרחי ומרחב ביתי בשירת ערס-פואטיקה – הדס שבת-נדיר

מסה זו בוחנת את שירתם של מספר משוררים המזוהים עם קבוצת ערס-פואטיקה, כשמונה שנים לאחר שקראו תיגר על הנורמות הספרותיות והחברתיות של ההגמוניה הספרותית-תרבותית בישראל, והקימו את ערבי קריאת השירה שסחפו אחריהם רבים.

מחוץ לסקאלה: שיחה עם אייל פרידמן, מנהל הקצה – תחנת רדיו אינטרנטית עצמאית – דלית שמחאי ואורי דורצ'ין

בפברואר 2019, במסגרת מחקר שעוסק בסצנת המוזיקה העצמאית בישראל, נפגשנו עם אייל פרידמן לריאיון. פרידמן – או קוואמי, כפי שהוא מוכר בקרב חובבי המוזיקה בארץ – הוא מייסד ומנהל תחנת הרדיו האינטרנטית רדיו הקצה ששמה לה למטרה לתת חשיפה למוזיקה אלטרנטיבית, כלומר כזו שאינה מושמעת בתחנות הרדיו הרגילות. כיום, שמונה שנים לאחר שהחלה לפעול, משדרת התחנה מוזיקה ברצף 24 שעות ביממה ומונה כשמונים שדרנים, המשדרים את המוזיקה שהם עצמם עורכים. חלק מהשדרנים משדרים במקביל בתחנות רדיו רגילות, וכולם פועלים במסגרת מיזם הקצה בהתנדבות. האלטרנטיבה הטכנולוגית שמספקת הפלטפורמה האינטרנטית, כמו גם "העסקה" על בסיס התנדבותי וגיוס תרומות ממאזינים, מאפשרת לתחנה להקדיש את שידוריה לתכנים מוזיקליים אלטרנטיביים, שכן היא משחררת אותה כמעט לחלוטין מתלות בחסויות מסחריות.

החבל – אות קלון, זיכרון עולם, עול עבדות: על מרד וקריאת תיגר ברומן חמור מאת סמי ברדוגו – אסתי אדיבי-שושן

הרומן חמור מאת סמי ברדוגו (2019) בנוי משתי עלילות השזורות זו בזו, תוך שהן טווות סיפור-על ישראלי. עלילת העבר מתארת יום אחד בחודש נובמבר 1994 כפי שחווה אותו רוסלאן איסָקוב בן ה-26, כאשר חי עדיין עם שני הוריו בבית ילדותו ולמד הנדסה במכללה, ובמדינת ישראל שררה תחושה של התחדשות, שגשוג ותנופה. פרקי ההווה של הספר מתרחשים 24 שנים מאוחר יותר, ביוני 2018, כשרוסלאן הוא בן חמישים ומתגורר לבדו ביישוב הדרומי בת הדר, בעודו מתנער מכל מסגרת ומחויבות. חיי ההווה של רוסלאן שונים לחלוטין מחייו בעבר ומהווים מרד וקריאת תיגר על הנורמות והערכים של משפחת המוצא.

בין גאווה לבושה: גן העצמאות התל-אביבי בראי כתבי יותם ראובני – ניקולא יוזגוף אורבך

גלגולים רבים עבר המרחב הגיאוגרפי של גן העצמאות התל-אביבי במהלך מאה השנים האחרונות. בתחילה, שימש למן 1879 כבית קברות מוסלמי עבור תושבי יפו והכפרים הסמוכים. בהמשך, ארבע שנים לאחר קום מדינת ישראל (בשנת 1952), בהתאם לחזונו של מתכנן גן העצמאות, הוסב תִּפקודו של הגן לריאה ירוקה וחיץ אסתטי בעיר האורבנית הגדולה בישראל בדמות גן אנגלי. זו שימשה בתודעה הקולקטיבית הלאומית כסמל טופונימי ודקלרטיבי לעצמאות היהודים ולבעלותם על האדמה, כמו גם להשתחררותם מכבלי הגלות.

מרובּי ועד אדם: קללת הציות הרובוטי – ערגה הלר

ציות וחוסר ציות, לפי אריך פרום, הם מעשים של בריאה ושל אחרית, ומה שקובע את טבעם הוא הכוונה העומדת מאחוריהם. אדם שיכול רק לציית, טוען פרום, הוא עבד. איש אינו רוצה להיות עבד, ומסתבר שגם דמויות של רובוטים ספרותיים מעדיפות להימנע מכך. הימנעות של רובוטים ספרותיים תחילתה במחשבה או בחזון, ובהתחבטויות מוסריות. אכן, עולמם הפנימי של הרובוטים משתקף בעשורים האחרונים במגוון יצירות ספרותיות, טלוויזיוניות וקולנועיות, בכללם האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות מאת פיליפ ק' דיק ועיבודיו לסדרת סרטי בלייד ראנר בסוף המאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת. במרכז יצירות אלה ואחרות עומדים רובוטים בעלי תודעה, אישיות ומוסר, התוהים על מהות החיים הרובוטיים. בכל היצירה שעוסקת ברובוטים המסרבים לציית לפקודות התכנות שלהם, ניצבת האנושות בפני איום קיומי במידה מקומית או קולוסלית.