אי-ודאות פוגשת אותנו בתחומי החיים השונים. בעידן הפוסטמודרני, המתאפיין בספקנות כלפי האפשרות להכיר את העולם כפי שהוא, הביטוי 'אי-ודאות' הופך שכיח יותר ויותר. בהינתן שמדע ואומנות תופסים מקום חשוב בהוויה התרבותית שלנו, עולה השאלה "האם הם מצליחים לתאר נאמנה את המציאות?" באמצעות מפגש רב-תחומי, נחשוב על אי-ודאות כתופעה רחבה בפיזיקה ובאומנות. נתמקד ב"עיקרון האי-ודאות" בתורת הקוונטים, בעיסוק בפרספציה באומנות וב"לידת הצופה" במאה העשרים. דימוי הארנב-ברווז, אשר עבר גלגולים בין תחומי ידע שונים מסוף המאה התשע-עשרה ועד ימינו, מבטא מצב עניינים אשר יכול להתפרש כך ואחרת. באמצעות דימוי זה נאפיין את אי-הוודאות העולה מתוך אמצעי הייצוג בפיזיקה ובאומנות.
