רפלקציה, אמפתיה וסיפורי חיים – יצירת קִרבה והיכרות בין קבוצות קונפליקט במרחב האקדמי – איזאבל רמדאן, מיכל ראזר, מיכאל מוטולה וויקטור פרידמן

מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל מספקים מרחב טבעי למפגש בין יהודים לערבים, בתוך שדה סכסוך רחב ודומיננטי יותר – המעצב את התפיסות, המחשבות, הרגשות והפעולות של בני ובנות שתי הקבוצות. מרחב המפגש הזה בין סטודנטים, לעיתים המפגש הראשון של אלה עם אלה, מתאפיין בלא מעט פחד, חשדנות, הימנעות הדדית וצורה של התכחשות לסכסוך. אנו מכנים את הקשר הזה "פנטזיית המשפחה הגדולה והמאושרת". מאמר זה מתאר ומנתח ניסיון שעשינו להשתמש בכלים של רפלקציה, אמפתיה וסיפורי חיים כדי לפתח תקשורת, היכרות וקרבה בתוך מרחב המפגש הטבעי הזה. המאמר מבוסס על חקר מקרה של קורס חובה לתואר השני בתוכנית לחינוך והוראה לתלמידים בהדרה במכללה האקדמית אורנים, בהשתתפות סטודנטים יהודים וערבים-פלסטינים. אומנם, חלק מהסטודנטים נותרו מבוצרים בהתנגדותם לעצם הדיון בנושא. אולם, התהליך יצר מעין "מרחב מעבר" (transitional space) שאִפשר לרבים מהם להתנתק מהשפעת השדה הדומיננטי, ואף אפשר להם לחשוב, להרגיש, לראות ולהתחבר זה לזה אחרת מכפי שהורגלו. מבחינת המנחים – אנשי הסגל, האתגר הגדול ביותר היה להכיל את הרגשות העזים שהתעוררו בקרב התלמידים וביניהם, באופן שיאפשר להם חשיבה ביקורתית ויפתח פתח לשינוי.

קריאת המאמר במלואו