נעימה ברזל ורבאח חלבי בשיחה עם עאדל מנאע ומוטי גולני על ספרם שני צידי המטבע: עצמאות ונכבה, שני נרטיבים של מלחמת 1948 ותוצאותיה

מערכת שלטונית מודרנית עשויה לגלות התנגדות לכל שריד של משטר ישן המבוסס על סדר בו יש כוח למסורת, לסמכויות העבר ולכוחות עליונים שונים ומשונים. המוטיבציה הדמוקרטית היא להפריד בין ריבונות העם לזיכרונותיו, אהבותיו ורגשותיו כיחידים וקהילות. אלו מפריעים לשוויון ולאחדות וגורמים להעדפה של המקורבים לנו והקרובים ללבנו. איתם אנו חולקים את משא העבר, שותפות הגורל והמנהגים. לכן, משתמע שיש לנתק את חבלי הזיכרון מן המעשה הציבורי. במקום כל אותן ישויות חברתיות המדרבנות זיכרון פרטיקולרי, יוצרת הממלכה סדרת טקסים, מנהגים וסמלים שיעזרו ליחיד להיות שייך באופן שוויוני ואחיד לכאורה ולחוש אחווה או סולידריות שלא בהתבסס על זיכרונו האישי בלבד או זיכרון משפחתו ועדתו. המשטר המבוסס על "ריבונות העם" מבקש אפוא להיות אדיש להוויית החיים של היחידים המרכיבים אותה, בזמן שהוא מבקש עבור כולם שוויון וזכויות.

קריאת המאמר במלואו