כשהייתי ילדה הייתי רואה את המחשבות שלי, יותר מכך, היה לי זיכרון מדהים! מאז שהתבגרתי קיים מסך של ערפל. יש דברים שנמחקו ואחרים שנחרטו לעד.
הציטוט לעיל נאמר על-ידי ו', מרצה באקדמיה. בילדותה אובחנה כמחוננת. דבריה של ו' מעלים תהיות ביחס ליכולות הזיכרון של ילדים מחוננים בכלל ושל מבוגרים מחוננים בפרט, ביחס לזיכרונות שיש למבוגרים אלו מעברם. יתרה מכך, עולה השאלה, מדוע חל שינוי כה דרמטי בזיכרונה של ו', מה גרם לכך וכיצד הדבר התרחש. מרבית המחקרים בתחום חינוך למחוננים עוסקים באפיון סביבות למידה, עמדות ותפיסות של מורים ותלמידים ובהיבטים של תוכניות לימודים לתלמידים מחוננים ובחלקם גם במיומנויות חשיבה. לעומת זאת, עיסוק במבוגרים מחוננים מהווה רק כ-13% מהמחקרים שבוצעו במאה השנים האחרונות ובפרט בחינת הזיכרונות שלהם מתקופת ילדותם והתבוננות אקטואלית על משמעות היותם "מבוגרים מחוננים". יתרה מכך, כולנו מודעים לכך שתקופת הילדות היא הקצרה במהלך חיי האדם. יתרת חייו אינה יכולה להישאר ללא התייחסות.