ב-1986 שלל בית המשפט בארצות הברית את אזרחותו של ג'ון איוואן דמיאניוק, מפני שנמצא שהוא הוליך שולל את רשויות ההגירה בארצות הברית בשאלות הנוגעות לעברו, לצורך קבלת אזרחות אמריקאית. מדינת ישראל הגישה בקשה להסגרתו ב-1983 משום שזוהה בארצות הברית על-ידי עדי רְאִיָּה כפושע והרוצח שכונה "איוואן האיום", מפעיל תאי הגזים ממחנה ההשמדה טרבלינקה. ב-1986 הוסגר דמיאניוק לישראל והועמד לדין בפני הרכב מיוחד של שופטים, לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. ב-1988 הרשיע בית המשפט את הנאשם, בעיקר על בסיס עדויות הרְאִיָּה של ניצולי שואה, וגזר את דינו למוות. בעקבות פסק הדין הגיש הנאשם, באמצעות סנגורו, ערעור לבית המשפט העליון ביושבו כבית משפט לערעורים. במהלך הדיון הוצגו לבית המשפט מסמכים והצהרות בכתב שנאספו בארכיונים רשמיים של מדינות חבר העמים שנפתחו לאחר התמוטטותה של ברית המועצות ב-1990. ביניהם היו הצהרות שנתנו סמוך לסיום מלחמת העולם השנייה על-ידי ואכמנים (שומרים), ששירתו את מנגנון ההשמדה הנאצי והוצבו בטרבלינקה. אלו נקבו בשמות חבריהם לשירות והזכירו גם את "איוואן האיום". אלא שהמצהירים ייחסו כינוי זה לאיוואן מרצ'נקו ולא לאיוואן דמיאניוק.