נשים חרדיות מודרניות המתהלכות על "קו התפר": מרחבים של זהות, אחרוּת וסולידריות – לי כהנר

מאמר זה הוא הפניית זרקור על "החושבות מחוץ לקופסא" בתוך הקהילה החרדית, על נשים הרוצות לפרוץ – במידת-מה – את המובלעת השמרנית וחוקיה, אך גם לשמור על תפקידן בקהילה ובמשפחה. הקהילה החרדית היא הטרוגנית ויש בה מגוון של קבוצות, זרמים וזהויות על הציר שבין שמרנות למודרניות. זו קהילה הנמצאת בתקופה של מאבק בין יסוד ההתבדלות למגמת מעורבות בחברה הסובבת אותה. המאמר יתמקד בארבע זירות: במרחבי המגורים על "קו התפר", בתעסוקה, ברשת ובמרחב הציבורי-אזרחי, בדגש על זירת האקטיביזם המגדרי.
לאורך השנים, מחקרים מסמנים מציאות בה נשים מהוות במידה רבה חלק מן המנגנון המניע את השינויים המתרחשים בחברה החרדית פנימה. הדומיננטיות ההולכת וגוברת של נשים המשתייכות לקבוצות של החרדיות המודרניות מעלה את הצורך לעקוב אחריהן ולאפיין קווים לדמותן. המאמר נותן במה לקולן תוך הדגשת היותן "אחרות" בתוך קהילה שמרנית. בהקשר זה, המונח "אחרות" מתקיים על סקלה רחבה של זהויות וטיפולוגיות בתוך מרחב הזהויות המרכיב את החברה החרדית, ומתייחס לאלה העובדות במרחבי תעסוקה משמעותיים ברשות הרבים הישראלית, לסטודנטיות הלומדות במרחבים מעורבים, לנשים הגולשות ברשת ולאלה המתגוררות בין המובלעת החרדית למרחב הכללי או בתוכו כמו גם אלה הבוחרות לקחת תפקיד אזרחי אקטיבי יותר בקשר עם רשות הרבים הישראלית.
אותן "אחרות" באות מטיפוסים שונים של מרחבי ביניים המתייחסים למגורים, לתעסוקת נשים, להשתתפותן ברשת ולפעילות האקטיביסטית שהן מייצרות למען הקהילה, המבוססת על קשר הדוק עם הפלטפורמות השונות שמייצרת רשות הרבים הישראלית במרחב הציבורי, העסקי והאזרחי. פעולות ומיקומים אלה דורשים מהן להלך על "קו התפר" בין רשות הרבים הישראלית וחוקיה לבין חוקיה של החברה החרדית הקלסית ממנה הן מגיעות. מיקום ביניים זה גם נמצא על הפער שבין הרצון להתקדם, לשנות "מיקומים" ולייצר חשיבה מחודשת על מקומה של האישה במרחב החברתי, לבין הצורך לשמר את התפיסות וההשקפות המרכזיות עליהן התחנכו אותן נשים בכל הקשור לתפקידן במשפחה ובקהילה. פער זה משקף את המתח בין אסטרטגיות שינוי לבין משימת השימור. נשים חרדיות הנחושות להתקדם ולשנות מחד גיסא, אך נוקטות זהירות בכל הנוגע לשימור מקומן ולקהילתן מאידך גיסא.
המסגרת המושגית במאמר זה עוסקת במערכות הקשרים בין ההגמוניה ל"אחרים" ובמערכת היחסים שבין המיקום הסולידרי לתחושת "אחרוּת", והיא הבסיס להבנת הפער שנוצר באחזקת התפקיד הכפול שבאסטרטגיית השינוי והשימור בו-זמנית. בתוך כך אבקש להעלות במאמר שאלות הקשורות בתחושת הזרות והאחרוּת של אותן נשים: למי נתונים רגשי הסולידריות שלהן? האם הם קבועים או משתנים? והאם והיכן הן מקבלות את חוקי ההגמוניה המרכיבות את עולמן?

קריאת המאמר במלואו