מפגשים בין-תרבותיים בקרב ילדי גן דו-לשוני ערבי-עברי – לודמילה קריבוש ומילה שוורץ

למוסדות חינוכיים, ממעונות וגני ילדים ועד בתי ספר ואוניברסיטאות, תפקיד חשוב בתהליך החִברות (הסוציאליזציה) של הלומדים בהם. בשל העובדה שנמצאים בהם נציגים של קבוצות חברתיות שונות, מאפשרים מוסדות אלה, בנוסף לרכישת ידע, גם פיתוח יכולות ומיומנויות חברתיות בקרב הלומדים, וכן הפנמה של ערכים ונורמות המשקפים את תרבות החברה כולה ואת התרבויות הספציפיות בתוכה.
הספרות המקצועית בתחום רואה את המצב כמורכב ובעייתי כאשר מדובר במוסדות חינוכיים בתוך חברות פלורליסטיות דמוקרטיות. לדברי החוקרים, חברה פלורליסטית מאופיינת בשסעים תרבותיים רבים, אשר בעקבותיהם נוטות הקבוצות השונות להסתגר בתוך עצמן ולפתח זהות מובחנת מבחינה תרבותית ומבחינת האינטרסים הכלכליים והפוליטיים שלהן.
ישראל היא אחת הדוגמאות לחברה פלורליסטית דמוקרטית. בהיותה מרובת תרבויות ושסעים, בולט בה במיוחד השסע היהודי-ערבי. חלוקתה המקובלת של מערכת החינוך הישראלית למגזרים – ממלכתי-יהודי, ממלכתי-ערבי, ממלכתי-דתי וחרדי – משקפת את הסגרגציה התרבותית של הקבוצות בחברה ואת הקונפליקטים הסמויים והגלויים ביניהן. במצב כזה, הפכו מוסדות החינוך לאחד מהאמצעים היעילים לשמירה על הזהות התרבותית והקבוצתית.

קריאת המאמר במלואו