לחבר בין מה שפוצל: על תוכנית הלימודים החדשה לתרבות ערבית-יהודית – הדס שבת נדיר ואלמוג בהר

בשנות החמישים הציע פרופ' שלמה דב גויטיין להקים באוניברסיטה העברית קתדרה לתרבות ערבית-יהודית. אך מה לאוניברסיטה עברית ולתרבות ערבית-יהודית? מה לבית ספר למדעי יהדות ולמסורת הערבית-היהודית? מה לחוג לספרות ערבית, האמון על הערבית הקלסית מזמן הג'אהליה, הקוראן והח'ליפות, וללשון ערבית-יהודית? הצעתו של פרופ' גויטיין נדחתה אז בהתאם לרוח התקופה, בה שרר הרצון לבנות תרבות לאומית עברית-יהודית-ציונית-ישראלית המתבוננת מערבה, במקביל ללימודים קלאסיים של הערבית והיהדות – כאשר בשניהם לא נמצא מקום מרכזי לערבית-יהודית כשפה, כתרבות וכדיאלוג לשוני-תיאולוגי רב-שנים, ובעיקר לא לתרבות הערבית-היהודית המאוחרת שלאחר גירוש ספרד.

קריאת המאמר במלואו