ראי ראי, היש יפה ממני? תפקיד המדיה בהתפתחות הפרעות אכילה – יעל לצר

"האופנה חזקה מכל רודן" (פתגם לטיני)
בעשורים האחרונים עלתה באופן משמעותי שכיחותן של הפרעות האכילה בעולם המערבי והיא מגיעה כיום לממדים אפידמיים. הפרעות אלה תוקפות בעיקר נערות ונשים צעירות בתקופה מכרעת בחייהן מבחינה התפתחותית. מגמה דומה נצפית גם בישראל. הפרעות אלו מעוררות דאגה משמעותית וצורך במענה מיידי בקרב מומחים מתחום בריאות הציבור בעולם המערבי, זאת בשל ההשלכות הקשות שיש להן על כל תחומי החיים, בעיקר בשל התחלואה הפיזית והנפשית ושיעורי התמותה הגבוהים. האטיולוגיה בעניין זה לא ברורה, ונוטים לראותה כקשורה בשילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, משפחתיים ותרבותיים. המודל החברתי-תרבותי מסביר בצורה הטובה ביותר את התפתחותן של הפרעות אלו וטוען שמסרים ונורמות חברתיות-תרבותיות, בעיקר בהקשר לאידיאל הרזון, הם בעלי השפעה משמעותית על התפתחות וקיבוע הפרעות אלה. לרוב, המסרים מועברים דרך אמצעי התקשורת השונים ומשפיעים בעוצמה רבה בעיקר על ילדים ומתבגרים. כאשר המסרים מופנמים בגיל צעיר הם עלולים לגרום לעיוות המציאות ביחס לתפיסת הגוף, וכפועל יוצא מכך לאי-שביעות רצון ממבנה הגוף וצורתו ולחיפוש אחר דרכים מזיקות לוויסות משקל. כל אלו מובילים לפגיעה בדימוי הגוף ובערך העצמי, ובמקרים מסוימים אף להתפתחות כל הטווח של הפרעות האכילה.
המאמר הנוכחי יתאר בקצרה את כל טווח הפרעות האכילה, יציג את המודל החברתי-תרבותי תוך מתן דגש על המדיה והשפעתה על התפתחות הפרעות אכילה בקרב ילדים ומתבגרים. הדיון ינסה להתמודד עם השאלה כיצד ניתן להפוך את המדיה ממכשול לאמצעי יעיל במניעה של הפרעות אכילה.

קריאת המאמר במלואו