סחר בכליות ופונדקאות: השוואה, פנומנולוגיה וחשיבה מטפורית – קובי אסולין

המאמר בוחן את הסוגיה הביו-אתית של סחר בכליות. בחינה זו נעשית בעיקרה מתוך השוואה להליך הפונדקאות שהוא חוקי בחלק ממדינות העולם וגם בישראל, לעומת סחר בכליות שנתפס כלא לגיטימי מבחינה מוסרית. בהמשך להשוואה, המאמר בוחן את עמדתו של הפילוסוף מייקל סנדל שיוצא כנגד האפשרות של מסחור שירותים מסוימים, ובכלל זה סחר באיברים, שכן יש במסחור זה ניפוץ של מושג הקהילה ואפשרותה. מסקנת הביניים של המאמר היא שלא קיים הבדל ממשי בין שני אלו. עם זאת נותרת השאלה, מה עומד אם כך ביסוד ההתנגדות שלנו לסחר בכליות? הפתרון שניתן הוא שלמעשה ההתנגדויות המוסריות, המיידיות והאינטואיטיביות לא נובעות בעיקרן משיקולים רציונליים-דדוקטיביים, אלא נשענות על חשיבה מטפורית-פנומנולוגית. כך, ובהמשך לדיון של לייקוף וג'ונסון במעמדן הקוגניטיבי-פרגמטי של מטפורות, המאמר מציע ניתוח מטפורי-פנומנולוגי המסביר את הפער בהתייחסות לפונדקאות כנגד סחר בכליות. לבסוף, אם אכן מה שעומד ביסוד רבים מהשיפוטים המוסריים הן מטפורות ורטוריקה המייצגות עמדה תרבותית, הרי לא מן הנמנע וראוי בהמשך לעמדה המטא-אתית והפרגמטיסטית של ג'ון דיואי, לשנות קרקע מטפורית זו כך שניתן יהיה להרחיב את מרחב האפשרויות הביו-אתיות.

קריאת המאמר במלואו