מדיקליזציה של שמֵנוּת בספרות הילדים וממדיה המגדריים – גילה דנינו-יונה

מדיקליזציה היא תהליך בו מוגדרות תופעות ובעיות חברתיות והתנהגותיות כרפואיות ולפיכך עוברות תהליך הסדרה של פיקוח, טיפול ומניעה על-ידי המערכת הרפואית. כפרויקט הסדרה חברתי-תרבותי, המדיקליזציה מגדירה מה נחשב נורמלי ותקין ומסדירה את כל מה שחורג מכך, הסדרה המכוונת בדרך כלל לאוכלוסיות שאינן חלק מהקבוצה ההגמונית השלטת, ובהן נשים. במאה ה-20 הפכה הבריאות לזירה בה באים לידי ביטוי סכסוכים חברתיים וכלכליים הנובעים ממאבקי כוח המבקשים לחולל שינויים בתחומי חיים רבים באמצעות התערבות מדעית בגוף הפרט. המדיקליזציה של שומן הגוף, בעיקר הנשי, הפכה אותו ל'לא בריא' וביססה בכך את הקשר בין רזון ובריאות לשְמֵנוּת וחולי. תהליך זה הוא פעולה רב-מערכתית, שספרות הילדים כחלק ממנה מבססת כבר בגיל הרך הבניה חברתית של הגוף הממוגדר, כפי שמבקש לטעון ולהוכיח מאמר זה באמצעות ניתוח ביקורתי דקונסטרוקטיבי של ספרי ילדים בשתי תמות: הקשר בין רזון ובריאות, וחוסר השליטה והיעדר הריסון באכילה נשית. המאמר בוחן את ממדיה המגדריים של המדיקליזציה של השמנוּת, את סולם הסטנדרטים הבעייתי שהחברה מציבה לנשים ואת האופן בו מבוססת תפיסה סטריאוטיפית של תכונות נשיות שמייחסים להן פגם מוסרי ואישיותי. נושא זה הוא חלק מהפוליטיקה של מידות הגוף, הקשורה קשר הדוק לשאלת יחסי הכוח בין המינים ולמבט הפטריארכלי על הגוף הנשי, דבר המחדד את מקומה של הביקורת הפמיניסטית על סוגיית משקל הגוף ומידותיו כמוקד נוסף של דיכוי נשי.
המאמר יגדיר מדיקליזציה בכלל ומדיקליזציה של שומן בפרט ויתמקד בתיאורה בספרות הילדים. אבקש להתמקד בשתי תמות מרכזיות בסוגיית הֹשְמֵנוּת: הקשר בין רזון ובריאות, והייחוס המגדרי של חוסר שליטה והיעדר ריסון באכילה.

קריאת המאמר במלואו