"כִּי בֵּאֵר אֶל כָּל מַחֲלָה מַרְפֵּא" – אילת אטינגר

במאמר זה נבחנות יצירות של ספרות יפה שכתבו יוצרים יהודים ספרדים בעברית במהלך המאות ה-13-12, אשר כוללות ידע רפואי. הדיון מתמקד בבחינת הסוגות בהן נכתבו היצירות ובסקירת תוכנן, ככלים המאפשרים לעסוק בשאלה החוץ-ספרותית: מה ניתן ללמוד מתוך כך על החברה היהודית אשר כתבה וקראה את אותן היצירות. מעיון במאמר עולה כי נושאים מתחום הרפואה עמדו במרכזם של שירים לימודיים ונארגו לתוך עלילות משעשעות בספרות הפרוזה החרוזה. השירים כללו הנחיות לאורח חיים בריא, ידע רפואי מגוון והסברים רפואיים עשירים לתופעות ולדרכי התנהגות, כל זאת בהתאם לתורת הרפואה בימי הביניים, לעתים בהתבסס על כתבים רפואיים, כאשר היוצרים משמשים כפופוליזטורים של הידע הרפואי, ומסייעים בהבאתו ובהנגשתו לקהלם. ניתן להסיק כי היצירות נכתבו עבור קהל יהודי משכיל, שוחר תרבות וספרות זרה אך המבכר תכנים על פני אופן הצגתם, ונעזר ביצירות הספרות כחומר לימודי. כן ניתן לשער, כי קהל היעד כלל רופאים ופרחי רפואה. ספקולציות אלו מוצאות את אישושן בבדיקת אלמנטים חוץ-ספרותיים, חברתיים, תרבותיים והיסטוריים, בהתאם לגישת הביקורת ההיסטוריציסטית.

קריאת המאמר במלואו