מאמר זה מתמקד ב"אחרים" השותפים להתפתחות הילד בגיל הרך. המאמר  יעסוק תחילה בתיאור דפוס ההתקשרות הבטוח של התינוק לאמו וחשיבותו להתפתחות תקינה בכל המישורים. הסקירה תציג גם ממצאים עדכניים הנוגעים להתקשרותו של התינוק לאב שהתבררה בשנים האחרונות כמשמעותית להתפתחותו בדומה להתקשרות אל האם, וכבעלת משקל בהתפתחותו החברתית של התינוק. יתוארו דפוסי התקשרות לא בטוחים והשלכותיהם השליליות על ההתפתחות ומקומם המרכזי של "האחרים" בחילוץ ילדים בסיכון ממצבי מצוקה. בהמשך יוצגו ממצאים אודות תפקידה של המשפחה המורחבת – אחאים, סבא, סבתא, ותפקיד אנשי חינוך – מטפלות וגננות בהתפתחות בגיל הרך.

מכיוון של"אחרים" יש תפקיד מרכזי בהתפתחות, החלק השני של סקירת הספרות יתמקד בכלים העומדים לרשותם של אלה כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בתפקידם. למאמר שלוש מטרות מרכזיות: (א) להדגיש את חשיבות המודעות לתפקידם הקריטי של "האחרים" כדי לשמר ולטפח ברמת הפרט את היכולת ליצור דפוס התקשרות בטוח; (ב) להציג תובנות שעלו מסקירת הספרות לגבי אופן ההתערבות  של "האחרים" בטיפול בילדים במצוקה; ו-(ג) להציע כיווני מחקר אפשריים לאור ממצאים חדשניים בנושא ההתקשרות.