מחקר זה בחן את השתלבות "האחרים" (סטודנטים ערבים) בתכניות התואר השני במכללה ובמרחב הציבורי שלה, ובעיקר בדק כיצד הם מאפיינים את האקלים המכללתי בהקשרים חברתיים-תרבותיים ואקדמיים. ניכר כי לתפיסת הסטודנטים (יהודים וערבים) קיימת השתלבות יחסית טובה של "האחרים" באקלים החברתי-תרבותי המתקיים בתכניות התואר השני במכללה והם העידו שהם מרגישים שווים ומקיימים קשרים חברתיים טובים חוצי מגזר. האקלים החברתי-תרבותי נתפס על-ידי הסטודנטים כרב-תרבותי, פתוח ומכיל.
לצד זאת יש לציין כי המכללה נשלטת על-ידי ההגמוניה היהודית, בראש וראשונה כפועל יוצא מהמבנה הסקטוריאלי של מערכת החינוך בישראל אליה היא משתייכת. הגמוניה זו, כפי שעלה מדברי הסטודנטים, באה לידי ביטוי בהיבט האקדמי (בתכני ההוראה), ובשגרת החיים הבלתי-פורמלית במכללה (במאפיינים סימבוליים המזוהים עם תרבות קבוצת הרוב), הגורמים לתחושת ניכור מסוימת בקרב הסטודנטים "האחרים".
נראה כי לצד תחושות חיוביות לגבי האקלים החברתי-תרבותי, על המכללה, כגוף ארגוני, להשקיע מאמץ נוסף בהרחבת העיסוק בחינוך לרב-תרבותיות במסגרת התכניות האקדמיות ולשמש בכך כסוכנת חִברות לסטודנטים, שבעתיד עשויים להוות סוכני שינוי בבתי הספר בהם הם מלמדים.
