רחוקה מהעין, רחוקה מהלב: נשים ואימהוֹת בזנות ו"האישה האחרת". טל לוין-רוטברג

המאמר עוסק ביחסנו כפרטים וכחברה לנשים ואימהוֹת בזנות, כשנקודת המוצא היא שהן מייצגות עבורנו את "האישה האחרת". המאמר נכתב מתוך חוויית המפגש עם זנות בקרב נשים ואימהוֹת בישראל הן ברמת המחקר האקדמי והן ברמת המפגש הבין-אישי. הפסיכואנליטיקאית מלאני קליין ניסחה שתי עמדות נפשיות אל מול "האחר": חוויית "האחר" כאובייקט או כסובייקט. בריאות נפשית מאופיינת ביכולת לנוע תדיר ובגמישות בין שתי העמדות הללו. המאמר מציע כי מול אישה בזנות, אנו כפרטים וכחברה מקובעים בעמדה התופסת אותה ומתייחסת אליה כאל אובייקט, וזאת משום שתפיסתה כסובייקט מאיימת עלינו ומעוררת בנו חרדה רבה. תפיסתה כסובייקט כרוכה בהכרה בכך שהזנות היא תוצר חברתי, דרך לשרוד בעולמנו ועל כן מהווה עדות על מי שאנו. להיות אנושי משמעו מאבק מתמיד על היותנו סובייקט. מאבק זה להישרדות נפשית הוא חלק מהותי בחוויית המפגש עם הזנות. דרך שלושה סיפורים, שני סיפורים של אימהוֹת בזנות וסיפור אחד שלי כאורחת בזירות הזנות, אנסה להדגים ולחדד הבנות אלה.

קריאת המאמר במלואו