מה זו בעצם לקות למידה?! דיון על הגדרה ומשמעויותיה – עופר קצ'רגין

מאמר זה מבקש לזמן חשיבה מחודשת ורחבה יותר מזו המקובלת בספרות המקומית בהתייחס ללקויות למידה, ולתרום לפיתוח של שיח מורכב יותר אודות לקויות. מחקרים קודמים בתחומי חינוך ופסיכולוגיה אודות לקויות למידה בישראל, התייחסו אליהן כאל קטגוריות אובייקטיביות ובאמצעות הגדרות וקריטריונים פורמליים המקובלים בספרות. בניגוד לכך, מאמר זה מבקש להתחקות אחר ההבנות, ההבניות והמשמעויות של לקויות למידה כפי שהן באות לידי ביטוי בתיאורים ובהסברים הנרטיביים של מאבחנים דידקטיים. למאמר ארבעה חלקים. בחלק הראשון נפרסת התשתית התאורטית והמתודולוגית של הדיון הסוציולוגי והנרטיבי בלקויות למידה. בחלק השני מוצגים מאפיינים תמטיים ואסטרטגיות נרטיביות בולטות בהם נעשה שימוש בראיונות לשם כינון נרטיבה מומחית אובייקטיבית, א-היסטורית וא-פוליטית. בחלק השלישי נחשף ריבוי הפנים הפוליפוני של לקויות הלמידה. נרטיבת המרואיינים מפרקת את ההגדרות האובייקטיביות ואת עובדתיותן המדעית של הקטגוריות הקליניות וההומוגניות שבספרות לכדי רפרטואר משמעויות הטרוגני עליו נמנות, בין היתר, המשגותיהן של הלקויות כמחלה, כסימפטום, כפגם גנטי, כהפרעה, כקושי חינוכי, כשוֹנוּת ואף כמתנה. בחלק הרביעי נחשף ונידון פרדוקס מרכזי בנרטיבת המאבחנים: המתח שהתגלה בין ממדיה הסטיגמטוריים – המתייגים לבין ממדיה הדה-סטיגמטוריים המשחררים. עוד אטען שמתח זה עשוי להסביר במידת מה את הפופולריות העכשווית שנודעת לאבחנה הנידונה.

קריאת המאמר במלואו