"מה את עושה על העץ לבד?" היבטים מגדריים ביצירת מרים רות – ד"ר שרה שגיא

מבוא

סופרת הילדים מרים רות (2005-1910) כתבה 24 ספרי ילדים. ספריה הם מנכסי צאן הברזל של ספרות הילדים לגיל הרך ומופיעים במהדורות חוזרות ונשנות. רות פרסמה עשרות מחקרים וספרי הדרכה העוסקים בחינוך והיא נמנית עם בכירי החוקרים של ספרות הילדים. לפני שנים אחדות העבירה רות את אוסף ספרי הילדים הייחודי שלה לספרייה של מכללת אורנים. האוסף כולל למעלה מ-3,000 ספרי ילדים מכל רחבי העולם, ביניהם ספרים קלאסיים בעיבודים שונים, ספרים מאוירים, ספרים עבריים ולועזיים מתחילת המאה וספרי מחקר בנושא ספרות ילדים מכל העולם.

במחקר זה נסקרו 24 יצירות הספרות שנכתבו על ידי מרים רות ופורסמו בין השנים 2008-1974. יצירתה של מרים רות מוגדרת כיצירה לילדים – לפעוטות ולילדים צעירים בגילאים שונים. המחקר הוא מחקר תוכן וההתמקדות ביצירות נעשתה במנותק מהאיורים שמלווים אותן. בכך התאפשר עיסוק בטקסטים כשלעצמם.

מרים רות טענה2 כי מפגש של ילדים עם דמויות ספרותיות שונות מרחיב את ניסיון חייהם ומעמיק את היכרותם האינטימית עם בני אדם. פתרונות שונים בסוגי ספרות שונים הדנים בבעיות אנושיות מעשירים את התבונה ומפתחים את החשיבה הרב-כיוונית (שביט, 1996: 133). זהר שביט (שם) רואה בגישה זו את תפיסת סופר הילדים כ'מטפלת', כמי שאחראי לצרכים הנפשיים של הילד, ובעצם – ככלי שרת חינוכי. שביט סבורה כי העובדה שספרות הילדים חייבת להישמע בד בבד לאילוצים ספרותיים וחינוכיים, הזיקה המחייבת שלה למערכת החינוך, מעמדו הנמוך והמשועבד של הילד בתרבות, הגורר מעמד נמוך של כל מי ש'מטפל' בו, כל אלה גורמים לכך שסופר לילדים פועל במסגרת חמורה יותר של אילוצים מאשר סופר למבוגרים (שם: 127).

אשר לספריה של מרים רות, מירי ברוך סבורה כי בקריאה ראשונה הם נראים כיצירות תמימות המחקות חשיבה של ילדים, ומסופרות בטכניקה של הסיפור העממי, אך בקריאה לעומק נחשף גם שיקול הדעת של מחנכת ופסיכולוגית המתלבטת בין המסרים שהיא מעוניינת להקנות לילד השומע, מסרים שאינם כה 'תמימים' כפי שהם נראים בקריאה הראשונה (ברוך, 2000: 26). ברוך מתייחסת במאמרה בעיקר לסיטואציות מצערות שחלקן נגרם בידי האנשים האוהבים אותנו ביותר, כגון ההורים. ברצוני להרחיב את ההבחנה בדבר המסרים הסמויים לאלה הנחשפים בקריאה מגדרית של הסיפורים, קרי האופן הגלוי והסמוי שבו רות כסופרת-אישה מעצבת את דמויות הבנות והנשים ביצירתה.

* ד"ר שרה שגיא, מכללת אורנים; דוא"ל: sara_sa@oranim.ac.il

המחקר נעשה במסגרת הרשות למחקר ולהערכה, תשע"א.

1 מתוך הסוד של צופית (1996). כל היצירות המצוטטות במאמר זה הן מאת מרים רות.

2 בסימפוזיון לספרות ילדים שנערך באוניברסיטת חיפה ב-31.7.1981.

 

קריאת המאמר במלואו