קאמי המחבר כיוצר מעורב: שיח מתמשך עם 'הנפילה' מאת אלבר קאמי – פרופ' נעימה ברזל

במאמר זה אני מקיימת שיחה מתמשכת עם יצירתו של אלבר קאמי –  הנפילה, שנחשבת לאישית ביותר מבין יצירותיו הספרותיות. שיחות אלו מתפרסות ומתפרשות על פני משך זמן בחיי בו אני מתרגמת התבוננות אישית, היסטוריוגראפית וחברתית, אל ומתוך יצירתו של קאמי כיוצר מעורב.

קלמנס בן דמותו של קאמי בהנפילה חש ומבין מתוך התייסרותו שהווייתו של האדם מתקיימת נוכח האחר ושקיומו של האחר היא תביעה מתמשכת כלפיו. לצד זאת ובו זמנית, הוא חווה את חוסר יכולתו האפקטיבית לזהות את האחר כ'אחד מאתנו'. דהיינו, ליצור סולידריות של כאן ועכשיו במקום מוגדר, בנסיבות סוציו-היסטוריות קונקרטיות. את שתי אמיתות- תביעות אלו אני בוחנת במבט היסטוריוגראפי משלי אל מול עיגונה של פרשנות זו בביוגראפיה האישית של קאמי ובביוגראפיה הקולקטיבית של בני דורו.  זאת כאשר בזיהוי של יתרונה הכואב של התודעה הנוכחת ושל חוסר היכולת להיענות לזעקה המגיעה תדיר משום מקום ומכול מקום, יש גם משום כמיהה מתמשכת למקומות האפשריים של הפגישה השלֵמה של העצמי, עם הזולת, ועם מרחבי יופיו של הטבע.

מילות מפתח: זיכרון; עדות; וידוי; מרד; זעקה; בורגנות; אדם; אחר; גלות; גיהינום; שמש; שם; זעקה; תודעה

קריאת המאמר במלואו