תפקידה ומקומה של ספרות הילדים העברית והישראלית בעיצוב תודעת הזהות של ילדים בבי"ס יסודי – עליזה שפירו

עבודה זו בוחנת את נחיצותה של ספרות הילדים העברית והישראלית ואת שפת הספר העברית בתהליך העשרת שפתו, בניית תודעת זהותו התרבותית והשתייכותו של הלומד לשפה העברית, לעושרה הלשוני ולאוצרותיה התרבותיים.

עבודה זו מתבססת על שתי הנחות יסוד. האחת הנה חוסר הנחת מהידלדלותה של השפה העברית הדבורה והכתובה, בארץ ובמערכת החינוך (רוזנטל, 2002; מאיר,2007; בר-אשר, 2001 ואחרים). בחינת נושא זה מעלה פולמוס רחב המוצג בעבודה. דיון הנוגע בשאלת הפערים בין שפת עבר, לעומת שפה עכשווית בעידן הגלובלי הדינמי. פולמוס המשתקף בראי היסטורי של התהליכים שליוו את תקופת תחיית השפה העברית, לפני כמאה שנה. אלה מהדהדים באופן דומה גם היום. הם מדגישים את חשיבותו של החינוך בהנחלת הלשון ובטיפוחה, כתשתית יסוד להנחלת מורשת היסטורית-תרבותית. שכן: "מפתח הזהב של החינוך העברי הוא הלשון העברית." (ביאליק, תרע"ז). הדלדול השפתי יצר בקרב תלמידים במערכת החינוך בישראל ריחוק וחוסר של הכרת אוצרות העברית ומכמניה. הבעיה באה לידי ביטוי בממצאים של מבחני הבנת הנקרא הארציים והבינלאומיים הנערכים בבתי הספר בארץ מהם עולה מיקומם הנמוך של תלמידי ישראל, ביחס להישגים המצופים וביחס למדינות המתפתחות. עבודה זו מציבה את בעיית הדלדול השפתי במוקד, וסוברת כמו חוקרים, הוגי דעות ואנשי חינוך בחברה הישראלית, שיש לבנות תוכנית חינוכית אופרטיבית – "פעולה ממלכתית" (בר-אשר, 2001).

הנחת היסוד השנייה בעבודה זו טוענת כי שפה עשירה הנה תשתית מרכזית ליצירת מרחב תודעה של זהות ותרבות. התמה המרכזית בעבודה טוענת, שמפגשי למידה מעמיקים עם יצירות איכות מספרות הילדים בבית הספר, עשויים להעשיר את שפתם של התלמידים, למלא את החסר ולסייע בגיבוש תחושת שייכות ובעיצוב תודעה של זהות ותרבות. לפיכך מוצעת בעבודה זו יחידת לימוד שנושאה הוא הוראת ספרות ילדים בגישה רב-תחומית כתשתית להעשרת  השפה ולעיצוב זהות אישית ותרבותית (שבייד, 1982; פרקינס, 1998; פויס, 2006 ואחרים), זאת משום שליצירה הספרותית אין תחליף. הן מבחינה רגשית, קוגניטיבית ולשונית והן מבחינה חברתית. ככתוב בתוכנית הלימודים של החינוך הלשוני: "ליצירות הספרות יש מקום ייחודי בשיח החברתי. הם מזמנים ללומד הכרה וידע של המורשת התרבותית ומפתחים דרכי חשיבה ודרכי שימוש שונות וייחודיות בשפה" (תוכנית הלימודים לחינוך לשוני, תשס"ג, עמ' 56).

קריאת המאמר במלואו