חאנדלה – סמל הזהות וההתנגדות הפלסטינית – ד"ר מרי תותרי; ד"ר ארנון מדזיני

הקריקטורה החברתית והפוליטית מהווה כלי ביטוי באמצעי התקשורת. בעיתונים רבים מתפרסמות קריקטורות מידי יום, לעתים לצד מאמרי מערכת. במקרים רבים מצליחה קריקטורה טובה להמחיש רעיונות ולמסור אינפורמציה אשר לצורך ביטויים במאמר כתוב נדרשת השקעת זמן רבה יותר. הקריקטוריסט הינו עיתונאי המגיב על אירועי היום, מביע דעה בצורה ברורה ולעתים אף בוטה וסאטירית באמצעות הקריקטורה שלו. הוא יוצר היקשים בין נושאים פוליטיים וחברתיים לסמלים תרבותיים המוכרים לעמו ולסמלים בין-לאומיים המוכרים לכולם. כזה הוא הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי.

אל-עלי התפרסם בעיקר בזכות חאנדלה, דמותו המצוירת של ילד פלסטיני פליט המתבונן מהצד בעוולות הנעשות לעמו, דמות שהפכה להיות האייקון של המאבק הפלסטיני לעצמאות וחלק מהאיקונוגרפיה הפלסטינית.[1]

דמותו של חאנדלה, הישר, החביב, גלוי הלב, שנשאר תמיד נאמן לדעותיו ועקרונותיו ואשר מתנגד למניפולציות הפוליטיות באזור, מבטאת את המאבק הלאומי והיא שהפכה אותו לסמל המאבק הפלסטיני לצדק, להגדרה עצמית ולעצמאות. דמותו מהווה קריאה לכלל הפלסטינים להיות קשובים לאירועים המתרחשים סביבם ועידוד להמשך מאבקם נגד העוול שנגרם להם.

ביקורתו החברתית פוליטית של אל-עלי הביכה שליטים רבים במזרח התיכון, ואף יצרה לו אויבים מרים בעולם הערבי שאיימו פעמים רבות על חייו, ניסו לצנזר את עבודותיו ויש הטוענים שהיו גם האחראים לרציחתו בלונדון בשנת 1987.

מילות מפתח: קריקטורה; לאומיות פלסטינית; סכסוך ישראלי-פלסטיני; סכסוך ישראלי-ערבי

קריאת המאמר במלואו