כתיב בבתי ספר יסודיים (ההמזה והתאא בסוף המילה) – מוראד מוראד

עבודה זו דנה בכתיבת אלהמזה, ואלתאא בסוף המילה. נראה כי היקף שגיאות הכתיב בקרב תלמידים הולך וגדל באופן מדאיג בכלל, ובכתיבת המזה ותאא בפרט. מעט מאוד טקסטים נכתבים ללא שגיאות כתיב, הן על-ידי תלמידים והן על-ידי מבוגרים. לכתיב נכון יש חשיבות רבה, מאחר וגם באמצעותו מועבר המסר בצורה נכונה, וכל טעות בכתיב עלולה לשנות את משמעות המילה, וכתוצאה מכך עלול הקורא לקבל מסר אחר או לא להבין כלל את המסר. תפקיד המורים הוא לנקוט צעדים ולבנות תוכניות המיועדות לסייע לתלמידים להתגבר על שגיאות הכתיב ולהפחית את היקפן ככל הניתן.

בחלק התיאורטי נסקרו שלושת המרכיבים הקשורים לכתיב: השפה הערבית, המורה והתלמיד.

השפה הערבית: הגדרת הכתיב בשפה הערבית מבחינה לקסיקאלית; סוגי הכתיב; חשיבות הכתיב ומטרותיו; הסיבות לקושי בכתיב הערבי בכלל ובכתיבת ההמזה והתאא בפרט.

לקושי בכתיבת ההמזה חמש סיבות:

המורה: כאשר אינו בקיא בחומר שהוא מלמד.

ההמזה עצמה: רוב האותיות הערביות נכתבות בצורה שמבטאים אותן למעט ההמזה, לה אין צורת כתיבה אחידה, מה שעלול לתרום לריבוי שגיאות בכתיבתה.

שיטות לימוד הכתיב.

שיטות ההערכה.

גורמים נוספים המשפיעים על טיב הכתיב, כגון: קריאה, כתב, העתקה, לימוד ושינון של שירה בעל פה, הדקדוק ועוד. חלק מהנושאים הללו לא מופיעים בתכניות הלימוד, לדוגמה, לימוד שירה בעל פה, ואחרים, כגון העתקה, לא מושם דגש בהקנייתם לתלמידים. מורפולוגיה וסביבת הפונמות הם נושאים פחות מוכרים למורים רבים, והשפעתם רבה על טיב הכתב.

הנושא המרכזי בחלק זה הוא כתיבת ההמזה. אלח'ליל המציא את צורת ההמזה, וכינה אותה קטעה. להמזה צורות מופע רבות, במיוחד כאשר היא מופיעה באמצע המילה או בסופה.

כתיבת תאא בסוף מילה יכולה להתבצע בשני אופנים: תאא פתוחה ותאא  סגורה.

המורה: בנושא הכתיב, למורה תפקיד מרכזי וחשוב והוא בעל השפעה רבה מאוד, לכן סעיף זה הורחב בעבודה.

התלמיד: התלמיד הוא זה שלומד את הכתיב ומבצע את הפעולה. סעיף זה לא הורחב מפני שזה נושא בו דרוש לבצע מחקר שיבדוק את כל ההיבטים הקשורים לתלמיד: מבחינה  קוגניטיבית, רגשית,  פיזית, חברתית וכד'.

קריאת המאמר במלואו