הצקות/בריונות (Bullying) בבית הספר בקרב תלמידי שכבת ט' בבית ספר מסוים- חיפוש הבדלים מגדריים כחלק מהכרת התופעה, לצורך מיפוי, איתור, בניית תוכנית התערבות ויישומה – מיכל זאבי וינטר

ממדי תופעת הבריונות והשלכותיה, כחלק מבעיית האלימות במערכת החינוך, גדולים ומדאיגים בעולם כולו ובישראל בפרט (Smokowski & Kopasz, 2005 , בנבנישתי, 2005). כל ניסיון, להתמודד בצורה יעילה עם סוגיית הבריונות בבית הספר, מחייב יצירת תשתית של מידע המבוססת על מחקר מקיף לגבי היקף התופעה ומאפייניה.
עבודה מחקרית זו, המתבססת על תשובות לשאלון שהועבר לכל תלמידי שכבת ט' בבית הספר הנבדק, בעקבות אירועי הצקה (bullying) שהתרחשו בשכבה, תהווה בסיס לתוכנית התערבות שתבנה בהתאם לממצאים.
בחרתי בנושא ההצקות לעבודתי, כיוון שאני נתקלת בסוגי ההצקה השונים במסגרת עבודתי כיועצת וחשוב לי ללמוד את הנושא, להכיר את התופעה ואת דרכי ההתמודדות עימה כחלק מתפקידי כיועצת וכאשת חינוך.
אולוואוס (Olweus, 2003) ואחרים הגדירו בריונות כתת-סוג של התנהגות אלימה, המאופיינת ע"י כוונה לפגוע באדם אחר, חזרה על המעשים הפוגעים כלפי אותם הקורבנות במשך זמן. בהצקה קיים חוסר סימטריה ביחסי הכוחות, הבדלי הכוח באים לידי ביטוי בביטחון עצמי, מעמד או אגרסיביות. התלמידים הנפגעים מתקשים להגן על עצמם. תלמיד הוא קרבן להצקה כאשר הוא חשוף באופן חוזר ונשנה לפעולות שליליות מצד תלמיד אחר או תלמידים אחרים.
בעבודה זו נבדקו ממדי ההצקה על פי סוגי ההצקה בהתבסס על הבחנתו של רולידר (2000) המחלק את תופעת ההצקה בבית הספר לשני סוגים עיקריים: הצקה ישירה והצקה עקיפה (פסיכולוגית- צחוק בצורה מרושעת, נידוי והתעלמות, חרם, פגיעה, הפצת שמועות בדרכים שונות וכו'). בקטגורית ההצקה הישירה נכללות ההצקה הפיזית (מכות, בעיטות, דחיפות, ונגיעה במקומות פרטיים בגוף וכדומה) וההצקה המילולית (קריאה בשמות גנאי, קללות, איומים וכדומה).

ישנם גורמים אינדיווידואלים-אישיותיים אפשריים לתופעת ההצקה, גורמים משפחתיים, גורמים בית ספריים, גורמים הקשורים בקבוצת השווים וישנם גם גורמים פסיכולוגיים המתייחסים להשפעת גורם התורשה – התוקפנות כמולדת – ולחולשת ה"אני" כתוצאה מסוציאליזציה לא תקינה.

במחקרים אחרונים בארץ ובעולם נמצא כי שמספר הבנים המציקים גדול יותר מאשר מספר הבנות ואולם תופעת ההצקה קיימת גם בקרב בנות. הצקה פיזית נפוצה פחות אצל בנות אך הן משתמשות בהצקה עקיפה, דרכי הצקה כגון נידוי מקבוצה, הפצת שמועות ומניפולציות חברתיות אחרות. בכל המחקרים הללו נמצא כי בנים מעורבים יותר בהצקה גם כמציקים וגם כקרבנות. בנים מדווחים יותר על קרבנות מאשר בנות ובמיוחד על בריונות ישירה פיזית, כאשר בחלק מהמחקרים הפער מצטמצם, נעלם או אף מתהפך, כאשר מדובר בבריונות עקיפה.

קריאת המאמר במלואו